זה מצחיק איך אחרי שהבטחתי לעצמי שאכתוב פה לעיתים קרובות נתתי לעצמי לעבור חודש בלי לכתוב כלום.
אבל זה בסדר, החודש הזה לא היה לשווא.
רוב הדברים מתחילים להשתנות , ובגדול.
בעוד חודש מהיום אני עוברת לגור בברצלונה.
כן, אני יודעת, זה ענק, עצום, גדול.
אני לא מפסיקה לצבוט את עצמי חצי מהזמן ובחצי השני לפחד בטירוף. איך אני עושה את זה? איך אני אורזת את החיים שלי תוך חודש ועוברת למדינה אחרת. איך לעזוב אנשים שעד היום היו במרחק נסיעה ממני ועכשיו אצטרך להסתפק בשיחות וואטסאפ קטועות.
לאט לאט אני מרגישה שמצד אחד קשה לי עם המעבר.
מצד שני , האם נשאר לי משהו ששווה לי להשאר בשבילו ?
בימים האחרונים כל מה שעובר לי ברא זה "אין לי בשביל מה להשאר" "אין לי עוד מה לחפש פה ".
זאת מחשבה כל כך מדכאת. לדעת שאין שום דבר שהיית נשאר בחיים שלך בשבילו.
אבל אולי זה גם לטובה, שום דבר שיקשור אותי לכאן, שום דבר שיגרום לי לרגליים קרות.
הגיע הזמן לפרוש את הכנפיים ולהתקדם הלאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה